לשכה וולונטריתשינוי אמיתי

מהי "לשכה וולונטרית"?

לשכה וולונטרית היא לשכה מקצועית שבה החברות אינה תנאי לקבלת רישיון לעריכת דין. המשמעות היא הפרדה בין:
• הרישיון לעסוק בעריכת דין
• החברות בארגון המקצועי
במודל כזה הלשכה מייצגת באמת את עורכי הדין שבוחרים להיות חברים בה, ולכן היא מחויבת לשירות, מקצועיות ושקיפות.

לשכה וולונטרית היא לשכה שבה החברות אינה כפויה – בדומה ללשכת רואי החשבון, ההסתדרות הרפואית או ארגונים מקצועיים אחרים. כל עורך דין יוכל לבחור אם להיות חבר, והרישיון לעריכת דין יינתן על ידי המדינה (כמו בכל המקצועות החופשיים).

למה בכלל צריך לשנות את המבנה הקיים של הלשכה?

כאשר החברות בארגון מקצועי היא חובה – נוצרת מערכת עם בעיות מובנות:
• ניגודי עניינים בין רגולציה לבין ייצוג מקצועי
• ריכוז כוח בידי קבוצות קטנות
• חוסר שקיפות תקציבית
• אדישות של רוב ציבור עורכי הדין לנעשה בלשכה

במצב כזה הארגון אינו חייב להתחרות על אמון החברים.
לשכה וולונטרית מחזירה את האחריות לציבור עורכי הדין.

האם הדבר אפשרי מבחינה חוקית?

כן. הדבר דורש תיקון לחוק לשכת עורכי הדין. הכנסת היא הריבון המחוקק, וכבר הועלו בעבר הצעות לבחון שינוי במעמדה של הלשכה.

מה יקרה לרישיון עריכת הדין?

הרישיון יינתן על ידי גוף ממלכתי, בדומה למועצת רואי החשבון או לגופים מקצועיים אחרים במדינה.

מה יקרה להתמחות ולבחינות הלשכה?

מערכת הבחינות וההתמחות תמשיך להתקיים, אך הפיקוח עליה יכול לעבור למוסד ציבורי מקצועי עצמאי.

האם המטרה היא רק לבטל דמי חבר?

לא.
המטרה האמיתית היא לשפר את השירות לעורכי הדין.
כאשר החברות אינה כפויה – הלשכה חייבת להצדיק את קיומה באמצעות:
• שירות מקצועי
• הכשרות איכותיות
• מאגרי מידע
• ייצוג אמיתי של האינטרסים של עורכי הדין

מה יקרה לדמי החבר?

במודל וולונטרי דמי החבר אינם חובה. הלשכה תתחרה על ליבם של עורכי הדין באמצעות שירותים מקצועיים איכותיים.

בלשכה וולונטרית שאני מציע, דמי החבר יהיו סמליים או אפסיים, והפעילות תמומן מהשכרת נכסי הלשכה. לא נבזבז מיליונים על קמפיינים מיותרים, שדרוג סוויטות למקורבים או "תרבות ופנאי" בעשרות מיליונים.

מה יקרה לסמכויות המשמעת?

אחד המרכיבים החשובים ברפורמה הוא הפרדת מערכת המשמעת מהלשכה והעברתה לגוף ממלכתי. כך ניתן למנוע חשש לניגודי עניינים בין פעילות פוליטית בתוך הלשכה לבין הליכים משמעתיים.

במודל המוצע, סמכויות המשמעת יועברו לגוף מקצועי ממלכתי בלתי תלוי, כדי למנוע ניגודי עניינים.

ועדת המשמעת תועבר לאחריות המדינה (בדומה למועצת רואי החשבון), תהיה עצמאית, מקצועית, וכפופה לביקורת מבקר המדינה. אין מקום למשמעת פנימית המושפעת מניגודי עניינים.

איך זה ישפיע על עורכי הדין הצעירים?

לשכה וולונטרית יכולה להציע:
• הכשרות מקצועיות מתקדמות
• פלטפורמות לשיתוף ידע
• קידום הזדמנויות מקצועיות

ובכך לחזק דווקא את דור עורכי הדין הצעיר.

האם לשכה וולונטרית קיימת בעולם?

כן. במדינות רבות בעולם, ובהן ארצות הברית, בריטניה ומדינות נוספות, קיימים מודלים שונים של לשכות וולונטריות.

מה לגבי ביטוח אחריות מקצועית?

ביטוח מקצועי ימשיך להתקיים ויכול להינתן באמצעות הסדרים קבוצתיים, כפי שנהוג במקצועות אחרים.

האם הלשכה תהפוך לחלשה?

להיפך. דוגמת לשכות וולונטריות בעולם (ניו יורק, אנגליה, גרמניה) מראה שהן חזקות ומקצועיות יותר, כי הן מבוססות על בחירה חופשית ולא על כפייה. מי שיבחר להישאר – יקבל שירות אמיתי, לא פוליטיקה.

מה לגבי בחירת שופטים?

נצטרך לבחון מחדש את מעורבות הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. ניגוד העניינים בין עורכי דין המופיעים בפני שופטים שהם אלו שמינו אותם (באמצעות פרוקסי ו/או שמזמנים אותם לימי עיון או כנסים) – בלתי נסבל. יש להעביר את הסמכות לגוף מקצועי בלתי תלוי.

איך ניתן לקדם את הרפורמה?

באמצעות תמיכה ציבורית רחבה של עורכי הדין והעלאת הנושא לסדר היום הציבורי והפרלמנטרי.