אבני דרך במאבק

בוטל האיסור על פרסום עורכי דין – צעד ראשון לפתיחות, אך הלשכה נותרה כפויה. באותה שנה נוסדה תנועת "טוהר המשפט" והחלה הפצת רעיון הלשכה הוולונטרית.

עו"ד משה גולדבלט מפרסם מאמר ב-news1: "הגיע הזמן לפרק את לשכת עורכי הדין". הוא מצביע על הפער בין השקעת המשאבים באירועים חברתיים לבין טיפול בבעיות מקצועיות.

כתבת תחקיר של הילה רז ב-TheMarker חושפת כיצד הלשכה שורפת 58 מיליון ש"ח בשנה, ומציגה מודלים חלופיים של פיקוח ממשלתי.

עו"ד עופר יהלום מעלה באתר הלשכה הצעה מפורשת להפיכת הלשכה לוולונטרית, תוך ציון יתרונות המודל הנהוג בניו יורק.

דו"ח הוועדה הציבורית בראשות השופטת אילה פרוקצ'ה ממליץ על בחינה מחדש של החברות הכפויה ומציין שיש דעות התומכות בביטול הלשכה הסטטוטורית.

שרת המשפטים איילת שקד מצהירה: "לשכת עורכי הדין איבדה את הרלוונטיות שלה בעיני עשרות אלפי עורכי דין".

עו"ד מיכאל דבורין מפרסם ב"מידה" מאמר נרחב על המונופול, ניגודי העניינים והצורך בלשכה וולונטרית.

התחקיר של שרון שפורר חושף איפה ואיפה בהליכי משמעת: "נוחי דנקנר וברק כהן – לא אותו דין".

עו"ד יסכה אלפרוביץ' ב"מעריב" קוראת לפרק את הגילדה ולהפריד ההסמכה מלשכת עורכי הדין.

עו"ד שרון טל יוצא בקמפיין "לשכה וולונטרית" ומגייס אלפי תמיכות. נחשף כי מבקרת הלשכה מסיימת תפקידה בהסכם חסוי – פגיעה חמורה בשקיפות.

חברת הכנסת אסנת מארק (כחול-לבן) מגישה הצעת חוק לביטול הלשכה והקמת מועצת עורכי דין ממשלתית. ההצעה לא זוכה לדיון מעמיק.

עו"ד שרון טל מגביר את הפעילות הציבורית, מקיים פגישות עם מקבלי החלטות, ומציג אלטרנטיבה מעשית – לשכה וולונטרית עם שקיפות מלאה, משמעת עצמאית ודמי חבר אפסיים.